<h1>סמ"ג לאוין סימן ק"ס</h1>
<h2>דף קנא:</h2>
לא תרצח צוה הקב"ה בדברות [ה]ראשונות ואחרונות וע(ו)נש בפרשת אלה מסעי שנאמר (במדבר ל"ה ל') כל מכה נפש לפי עדים ירצח הרוצח (יראים סי' קע"ה), ואם רצח הרוצח בזדון בפני עדים מיתתו בסייף שנאמר (שמות כ"א כ') נקום ינקם, ודרשו רבותינו (סנהדרין נ"ב ב') על פי הקבלה זו מיתת סייף (ע"פ רמב"ם רוצח וש"נ פ"א הל' א') כמו שנאמר (ויקרא כ"ו כ"ה) חרב נקמת נקם ברית, ורציחה נקראת בכל עניין שאדם נהרג בו כמו שנאמר (במדבר ל"ה ט"ז) ואם בכלי ברזל הכהו וימת רוצח הוא מות יומת הרוצח ונאמר (שם י"ח) אם בכלי עץ הכהו וימ(ו)ת רוצח הוא ונאמר (שם כ"א) אם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה [וגו'] ותניא בספרי (מסעי פיסקא ב') הרי את[ה] דן בניין אב מביניהם הצד השוה שבהן שמחמת הממיתין מת וחייב אף כל שמחמת הממיתין מת חייב (ע"פ יראים שם). ואפילו גוסס דאמרינן (קידושין ע"א ב') רוב גוססין למיתה ההורגו חייב כדאיתא בפרק הנשרפין (סנהדרין ע"ח א') בגוסס בידי שמים דכולי עלמא לא פליגי דחייב, והיינו דתנן במסכת שבת פרק שואל המעמץ עיניו של מת עם יציאת נפש הרי זה שופך דמים (יראים שם), ואומר במסכת סנהדרין (ל"ז א') שלכך נברא אדם יחידי שכל המאבד נפש אחד מישראל כאילו איבד עולם מלא וכל המקיים נפש אחד מישראל כאילו קיים עולם מלא.
